למה לי להתעסק בכלל עם נושא התזונה?
עד גיל שלושים אכלתי "רגיל", כלומר ללא שום מודעות לתזונה וללא כל מידע על תזונה בריאה.
במשך השנים הצטברו כל מיני מחלות כרוניות שהגבילו אותי מאוד והפריעו לי בחיי היום-יום.
גדלתי במשפחה עם אימא רופאה, עם ביטחון מלא ברפואה הקונבנציונלית.
הרפואה הכניסה אותי במשך השנים למבוי סתום, כשתרופות לחוליים שונים התנגדו אחת לשניה ותופעות הלוואי שלהן הורידו עוד יותר את רמת התפקוד שלי.
כנראה, זה מה שהציל אותי בסופו של דבר - אי היכולת להמשיך כך. אחרת, כנראה הייתי סוחב מחלות עד גיל מבוגר, סובל וממשיך לסחוב.
כשהייתי כבר מיואש מהמצב, התחלתי לחפש פתרונות אלטרנטיביים.
עברו שנתיים של התנסויות ללא שיפור ניכר. כשנפל לידינו ספר "רזה לתמיד", נחשפנו לראייה חדשה של תפקוד הגוף, שנראתה לנו פשוטה והגיונית. הייתי כבר מספיק פתוח ומוכן להתנסות בדברים חדשים. כאן מתחיל עידן חדש בתזונת המשפחה שלי, ובעקבות זה - גם קפיצת מדרגה באיכות חיינו.
עברנו לשיטת התזונה המתוארת בספר, המבוססת על עקרונות של
"היגיינה טבעית". המעבר הזה הביא לשיפור ניכר במצב בריאותי ושחרר אותי מהתלות היום יומית בתרופות. בנוסף לכך, נגמרו המחלות וההצטננויות התכופות של ילדינו. אישתי השתחררה סוף סוף מהמאבק המתמיד בנטייתה למשקל עודף, שהעיק על חייה מאד מגיל הילדות.
כשראיתי את התוצאות החיוביות לאורך זמן והבנתי שאני בדרך הנכונה - חיפשתי יועץ תזונה הדוגל בשיטה הזאת, כדי לקבל הכוונה אישית. ספר יכול להתאים לאדם בריא, פחות או יותר, כדי לשמור על בריאותו ולתקן סטיות קלות. לפתרון בעיות כרוניות רציניות דרוש יעוץ מקצועי, שיתייחס לאדם במכלול כל הגורמים המשפיעים על חייו.
כך הגעתי למר יצחק בן אורי, יועץ תזונה ו"מאסטר של בריאות". ובתור מאסטר הוא רק כוונן קצת את התזונה שלי, שכבר התנהלה כשנה וחצי על פי הכללים של "היגיינה טבעית", ולאחר מספר חודשים מצאתי את עצמי אדם בריא.
ללא שום ספק, היה לי שווה לקבל על עצמי את מגבלות התזונה הרבות כדי להיפטר ממגבלות הבריאות המעיקות הרבה יותר.
היום, לאחר שנים של הקפדה על התזונה ובעזרת אימוני טאי צ'י, אני יכול לוותר על המגבלות הספציפיות ולהיות הרבה פחות "אדוק" - אך באופן כללי אנו ממשיכים לשמור על אותם העקרונות.
לילדים לקח זמן עד שבבית הספר התרגלו שהם אוכלים אחרת. כמובן, זה לא כל כך פשוט, והיו הרבה קיטורים - אך ככל שהילדים גדלו יותר, כך אפשרנו להם יותר חופש בחירה. כשהבנות הגדולות יצאו מהבית והרשו לעצמן לאכול כל דבר - תגובת הגוף הייתה מאוד ברורה: ירידה ברמת החסינות - חזרה של הצטננויות ומחלות עונתיות, השמנה וכו'. ובחופשים שהיו חוזרות הביתה - חזר האיזון ותחושה טובה יותר. כתוצאה מכך, הן עשו את הבחירות שלהן. היום בתנו האמצעית נמצאת בפנימייה, בוחרת בחדר האוכל מנות יותר בריאות, עד כמה שאפשר, ובבית מתנפלת ומתענגת על האוכל הפשוט שלנו. והבת הגדולה ממשיכה באורח חיים שלנו כבר במשפחה משלה.
אפריל 2003
דף הבית
